13:55 30/04/2017
דף הבית > תרבות > דמוקרטיה? אל תהרסו לנו את החגיגה

דמוקרטיה? אל תהרסו לנו את החגיגה

סקר שפורסם ב"ישראל היום" מציג תמונה של נוער פטריוטי. מה קורה כשמתעלמים במכוון מעמדות עקרוניות של פגיעה בזכויות האזרח של המיעוט?

סקר שחלקו התפרסם לאחרונה ב"ישראל היום" (13.04.16) ונערך בקרב תלמידים י"א וי"ב בבתי ספר יהודיים בארץ, זכה לכותרות המתגאות ב"צעירים ופטריוטים" ו"יש על מי לסמוך". התלמידים נשאלו על אהבתם לארץ, רצון לשירות בצבא ותאמינו או לא – מסתבר שהילדים אוהבים את המדינה ומוכנים לשרת. אחת האינדיקציות לכך הייתה האמונה של רובם במשפט "טוב למות בעד ארצנו" – פטריוטיות למופת. הממצא שרוב הנוער מגדיר עצמו "ימני", כנראה הסב גם הוא קורת רוח במערכת. אבל היו כמה תוצאות בסקר שאינן עוטות בגדי חג ועוסקות בשאלות שנוגעות לזכויות אדם ואזרח.

חגיגת דמוקרטיה או עידוד המורל? סקר ישראל היום
חגיגת דמוקרטיה או עידוד המורל? סקר ישראל היום

 

מבין זיקוקי הדינור של החגיגה הפטריוטית בעיתון, מבצבץ לו ממצא שעשוי היה להעכיר את מצב הרוח. כמחצית מהנשאלים הצעירים תומכים בשלילת זכות ההצבעה מערבים וייצוגם בכנסת. בנוסף, בתשובה לשאלה "מה הדבר הכי רע בישראל?" כעשרה אחוזים הצביעו על ערבים או שמאלנים. נושא זה קיבל חצי משפט בכותרת המשנה כ"מחלוקת עם ערביי ישראל".

בגוף הכתבה ובטור הפרשנות, תירצו את העמדות הללו כהמשך טבעי והגיוני להתנהגות והתבטאות של הנציגים הערבים בכנסת. הלב מתרחב כאשר צה"ל זוכה להוקרה כ"דבר הטוב ביותר בישראל" אחרי המשפחתיות. טור הפרשנות נחתם בקריאת העידוד שהדור הצעיר שלנו דומה להוריו ועלינו להיות שבעי רצון משום שהוא קודם כל פטריוטי.

מכאן עולות שתי תהיות לגבי החברה שלנו והקשר בין חינוך, תקשורת ודמוקרטיה.

השאלה הראשונה היא בנוגע למסגור התקשורתי וההשפעה על השיח. האם בדמוקרטיה כלי התקשורת צריכים לקחת על עצמם את התפקיד של מעורר "המורל הלאומי" ולמסגר ידיעות כך שישקפו פטריוטיות ותחושת גאווה בצה"ל על חשבון דיון רציני בסוגיה מטרידה כמו תמיכה בשלילת זכויות אזרח מהמיעוט? דיון ציבורי ביקורתי לא באמת יכול להתקיים במסגרת כזו. כאשר משלמים מס שפתיים לפגיעה בזכויות האזרח והדמוקרטיה היא בסך הכל "הרוב קובע", אין תמה שהשיח הופך למתלהם.

לתקשורת תפקיד חשוב בעיצוב השיח הציבורי. כאשר הכמיהה לקונצנזוס לאומי וזקיפות קומה גוברות על התעמקות בנקודות המחלוקת וביקורת על תפיסות אנטי-דמוקרטיות, עלולים כלבי השמירה להפוך לדמויות ב"חוות החיות" של אורוול.

התהייה השנייה נוגעת ללימודי החינוך האזרחי בתיכונים. הנשאלים הם תלמידי תיכון שלומדים לבגרות באזרחות. הוויכוחים על התכנים הנלמדים בבתי ספר הפכו להצגה הכי טובה בעיר. ניגוח, יצרים ואינטריגות משמשים בערבוביה בכל דיון על מטרת לימודי האזרחות בפרט ומערכת החינוך ככלל. אחרי הוויכוחים האישיים, הפילוסופיים והפוליטיים, בסופו של יום מוטלת עלינו החובה לחזק ולתגבר את החינוך האזרחי בכל מערכת החינוך.

הרי מה הטעם בלימודים אלה אם בסיומם תומכים כמחצית מהתלמידים בשלילה עקרונית של זכויות אזרח למיעוט? השאלה שצריכה להעסיק את מערכת החינוך היא כיצד ניתן לשלב ערכים כמו אהבת הארץ עם הגנה חסרת פשרות על זכויות אדם ואזרח באותו סל ערכים. למעשה קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תלוי בכך.

ד"ר גל הדרי

ד"ר גל הדרי

חוקר מחשבה פוליטית ישראלית
ד"ר גל הדרי

אולי יעניין אותך גם

רוג'ר ווטרס בהופעה בניו יורק, 2012. צילום: רויטרס

רוג'ר ווטרס הרים ידיים: "רדיוהד החליטו להופיע בישראל"

סולן להקת פינק פלויד לשעבר ופעיל ה- BDS, קרא השבוע לסולן 'רדיוהד' תום יורק לבטל את הופעת להקתו בארץ. היום אמר ווטרס כי ב'רדיוהד' החליטו לקיים את ההופעה

תגובה אחת

  1. ליאון בייקר

    צודק לחלוטין !!! מזוויע לדעת עד כמה הנוער הישראלי יוצא מהתיכון כשבהכרזה מדינה יהודית ודמוקרטית , החלק הדמוקרטי הוא שולי ביותר. ממצאים שלא מניחים את הדעת. בעיקר עצוב מאוד. הפטריוטיות הכי גדולה היא שישראל תשמש אור לגויים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.