דף הבית > אקטואליה וחדשות > גרמניה: בין שיבת הפשיזם לרפובליקה איסלאמית

גרמניה: בין שיבת הפשיזם לרפובליקה איסלאמית

גלי ההגירה משנים את זהותה של גרמניה. האם תרבות הפוליטיקלי קורקט תאבד את הבכורה לטובת אלטרנטיבה פוליטית חדשה?

הם מגיעים בהמוניהם לחופי אירופה, בעיקר מעיראק וסוריה ורוצים מעל הכל למקום אחד – לרפובליקה הפדרלית של גרמניה. בלתי אפשרי להתחרות עם חבילות הקליטה הנדיבות והמפנקות שהמדינה העשירה באירופה מעניקה לפליטים שמצליחים להגיע לשטחה. ההערכות מדברות על למעלה ממליון ומאתיים אלף פליטים שכבר הגיעו לגרמניה מאז תחילת 2015, אך ב"גרמניה האחרת" עסקים כרגיל. אמנם יש משבר, יש פליטים, אך אסור לומר על כך דבר. אסור שתיפלט בטעות הערה "גזענית" או "לא קורקטית בעליל".

השינויים הדמוגרפיים שהביאו עימם מאות אלפי הפליטים מורגשים אצל כל אזרח ואזרח בגרמניה ואת מרכזי הערים הגדולות כבר קשה לזהות. השפה הערבית היא השפה השלטת, "כנופיות מהגרים" מסתובבות בכל מקום, תחושת הביטחון האישי ירדה משמעותית וזה עוד לפני שדיברנו על חדירת האסלאם לשגרת החיים המערבית והליברלית של אזרחי גרמניה.

מחאות של אסלאמיסטים מקומיים נגד קיומם של פסטיבלי הבירה המסורתיים (בני מאות בשנים) במדינות המחוז, יהודים שמותקפים במרכזי ערים, דרישות בלתי מתפשרות להפרדה מוחלטת בין גברים לנשים בבריכות הציבוריות וכמובן השיא – ליל הסילבסטר.

מרקל. איום מימין. צילום: פלאש 90
מרקל. מדיניות פתוחה מדי. צילום: פלאש 90

בליל אימה של תקיפה מינית מאורגנת בתחנה המרכזית בקלן, לצד תקיפות דומות בשטוטגרט ובהמבורג (אם כי בצורה מאורגנת פחות), הותקפו עשרות נשים על ידי מהגרים ופליטים. המסקנה מאותו לילה אפל היתה אחת: מדיניות קליטת ההגירה של מרקל לגלי הפליטים נכשלה כישלון חרוץ. התקשורת, בהשפעת גורמים מהשלטון, ניסתה לטייח מחשש למהומות גזעניות ברחבי גרמניה אך גם אשת הברזל של גרמניה הבינה גם – זה לא הולך, יש לחשב מסלול מחדש.

פוליטיקלי קורקט משתק

צריך לגור מספיק זמן בגרמניה על מנת להבין את התרבות הפוליטית הגרמנית או יותר נכון את תרבות הפוליטיקלי-קורקט הגרמנית. יש דברים שאסור להגיד ויש נושאים שמוטב לא לדבר עליהם. הכחשה וטאטוא מתחת לשטיח הן אסטרטגיות פופולריות מאוד בתרבות הגרמנית, והשימוש בהן נעשה על מנת להדחיק שדים מהעבר האפל.

בספרו של אלדד בק (כתב "ידיעות" באירופה), "גרמניה, אחרת", ניתן למצוא דוגמאות רבות לתרבות ההכחשה הגרמנית שמבטאת הסירוב להתמודד עם בעיות קשות ככל שיהיו, אפילו כשמדובר בעתיד האומה הגרמנית. מצד אחד, יש פרופיל ברור מאוד של אותם המהגרים והפליטים שהגיעו בשנים האחרונות לגרמניה והם אלו שיוצרים הבעיות לעיל – ערבים-מוסלמים-סונים שהגיעו ממדינות טוטליטריות ואינם מכירים בערכי המערב הדמוקרטיים. על אמירה כזו בגרמניה, הייתי מאבד באותו היום את עבודתי. הייתי מוקע כגזען, מפיץ שנאה וכפשיסט.

משתקים את גרמניה. צילום: Bwag
משתקים את גרמניה. צילום: Bwag

הרי למה להכליל? האסלאם היא דת שוחרת שלום. אפילו התקשורת הגרמנית בסיקורה את זוועות הסילבסטר, תיארה את אותם מבצעי הפשעים כ"צעירים צפון-אפריקנים". תיאור כללי מאוד, לא מדויק ומטעה אשר נועד להמעיט בחלקם של מאות פליטים בפשעים של אותו ליל זוועות.

מצד שני, ברור לכל תושבי גרמניה שהמהגרים הטורקים ואיראנים, מוסלמים ככל שיהיו, לא הם אלו שגרמו ל-NO GO AREAS, אותם אזורים מפוקפקים בהרים הגדולות בהם אבדן השליטה של הרשויות הוא עובדה מוגמרת (ישנם כאלה בברלין, וופרטל, דויסבורג ועוד), משטרת "השריעה" של הסלפיסטים כבר לקחה החוק לידיים ומטפלת ב"כופרים" ובבחורות לא צנועות בעצמה. המשטרה המקומית והאזרחים פשוט מפחדים להיכנס.

בנוסף, מסגדים סלפיסטים בהם מטיפים בשנאה נגד החברה המערבית והדמוקרטיה מוקמים בכל מקום ללא שום הפרעה. בצרפת ובלגיה הרשויות כבר הודו איבדו שליטה על ערים מסוימות. בגרמניה לעומת זאת תמצאו הכחשה כמעט גורפת כי קיימים אזורים כאלה. בגרמניה הכל צריך להיראות מתוקתק. אין גזענות בגרמניה, רק אחווה וסולידריות עם "הבאים החדשים", ואם הם לא רוצים להשתלב כנראה אנחנו, הגרמנים, לא עושים מספיק לשלב אותם.

"את הלקח שלנו למדנו", הגרמנים משוכנעים. פשוט אסור לקרוא לילד בשמו אלא להציג את הבעיה ופתרונה באופן הכללי ביותר – לקבל הפליטים או לא לקבל הפליטים. מי שבכל זאת ינסה לשייך למשבר הפליטים מונחים דתיים או אתניים יקבל תווית של גזען חשוך שמשתייך לימין הקיצוני. בישראל למשל, אין בעיה לדבר על אסלאם או העולם הערבי בהקשר של דיכוי נשים, קיצוניות ואי רצון לקדמה, אפשר להסכים ואפשר שלא. אך בגרמניה, מי שחושב כך יוגדר כנאצי. אם כולם יודעים שיש בעיה אבל התרבות הגרמנית "הסופר קורקטית" לא מאפשרת להגדיר אותה בצורה מפורשת, התוצאה היא כמובן וואקום עמוק שנוצר בדעת הקהל.

הקיצונים ממלאים את הוואקום

את הוואקום הזה ממלאת בימים אלו מפלגה חדשה שהגיחה לאוויר העולם ב-2013 ושמה "אלטרנטיבה לגרמניה", Alternative für Deutschland, אשר לפני כשנה שינתה את מטרותיה ועיקר המצע שלה מתמקד כעת במשבר הפליטים. השלב הראשון באופן טבעי היה הגדרת הבעיה באופן בהיר – כמות המהגרים המוסלמים היא בלתי נתפסת (חלקם פליטים אך אין להתייחס לכולם ככאלה ע"פ המפלגה). מדובר באנשים שהביאו עימם לגרמניה ערכים ומנהגים לא דמוקרטים ממדינות בהם לא הייתה הפרדה ברורה בין דת למדינה.

אותם מהגרים רואים את ההלכה האסלאמית כדרך חיים החייבת להיות מיושמת במרחב הציבורי ללא שום פשרות. במילים אחרות, אין רצון להשתלב ולהיטמע אלא לכפות משהו חדש.

הפרופיל הבעייתי הנ"ל על פי המפלגה ומנהיגתה ד"ר פטרי אינו עולה בקנה אחד עם העולם המערבי אליו משתייכת גרמניה,על כן יש לתת לעם הגרמני להחליט בעצמו על עתיד עמו. האם הוא רוצה עוד מהגרים-פליטים מהסוג הזה או לא, זו השאלה.לדבריהם, ההחלטה לא צריכה להישאר רק בקרב האליטות מן הימין השמרני של מרקל וחבריה, אלא צריכה להיות מוטלת לפתחם של אזרחי גרמניה.

כמובן, מפלגת ה-AfD תויגה מיד כימנית קיצונית ומסוכנת שתדרדר את גרמניה חזרה לימי הרייך (בניסוח עדין), או בצורה קצת יותר בוטה כמו שאומרים בשמאל הגרמני – מפלגה נאצית. התקשורת מכפישה אותה, המפלגות הגדולות רואות בה גזענית וחשוכה והדעה הרווחת היום בקרב המיינסטרים הגרמני מתייחסת ל-AfD כשם גנאי.

ההצלחה חסרת התקדים לה זכתה המפלגה בבחירות לפרלמנט המקומי בשלוש מדינות מחוז בגרמניה לפני כשבועיים התקבלה בתדהמה. השסע בין תומכי המפלגה המתרבים אשר מאסו בתרבות ההכחשה והגירעון הדמוקרטי (יש האומרים כי מדובר בקיצוניים מהימין ומהשמאל) לבין המיינסטרים הגרמני הולך ומחריף כל יום בגרמניה.

מנהיגי ה-AfD חוגגים. צילום: Mathesar
מנהיגי ה-AfD חוגגים. צילום: Mathesar

הניסיון לשייך למפלגה שנאת זרים ושורשים אנטישמיים אשר מסכנים את דמוקרטיה הגרמנית לא בהכרח מתבססות על מצע המפלגה ועמדותיה. עצם קיומה של המפלגה בראשות ד"ר פראוקה פטרי פתחה תיבת פנדורה ואמרה בקול רעש גדול מה שרבים חושבים אך חוששים להגיד.

לתרבות התקינות הפוליטית הגרמנית לא מתאימה בוטות שכזו. האידיאולוגיה של המפלגה מעניקה מימד דתי-אתני לבעיית הפליטים, וטוענת כי הניסיון לשלבם בחברה הגרמנית נועד לכישלון.

אין במאמר זה ניסיון להכשיר או להאדיר את מפלגת ה-AfD אשר יש בה גם פעילים אנטישמים, אך יש לקחת בחשבון שאי אפשר להפיל על המפלגה את כל התחלואים שקיימים בחברה ובפוליטיקה הגרמנית.

נשאר רק לראות האם באמת מפלגת ה'אלטרנטיבה' תצליח במשימתה לפתוח נושאים ותיבות פנדורה שעד היום היו נעולות בבריח ובכך גם להשתמש במושגים שהיו נהוגים מאז מלחמת העולם השנייה רק בחדרי חדרים. על ידי שבירת המוסכמות שואפת העומדת בראש המפלגה פראוקה פטרי להסתער על השלטון ולהפוך להיות מפלגת ליבה (Volkspartei). בדרך היא תצטרך לעבור כל השוואה אפשרית לרייך השלישי ולנסות לבדל עצמם ממפלגות וזרמים קיצוניים אחרים בגרמניה כגון פגידה.

על פי ההצלחה בבחירות לפרלמנט ב-3 מדינות המחוז לפני כשבועיים, עושה הרושם כי עליית כוח חדש וזר במערכת הפוליטית הגרמנית, בשילוב עם פיגועי תופת של דאעש וקבוצות טרור אסלאמי אחרות במדינות השכנות, הולכת להרעיד את היסודות היציבים של החברה הגרמנית. הפניקה כבר בעיצומה ובבחירות הכלליות ב-2017 בהחלט הולך להיות שמח.

יונתן שי

יונתן שי

לשעבר עוזר פרלמנטרי בבונדסטאג הגרמני ומתמחה במערך ההסברה של הוועד האמריקאי-יהודי בברלין. שליח ערוץ 20 לגרמניה.

אולי יעניין אותך גם

תמונה: מטה הסייבר האמריקאי

מתקפת הסייבר נגד ישראל כוונה ע"י מדינה זרה

אחרי ניתוח הפרטים של המתקפה שסוכלה, ההערכות ברשות הלאומית להגנת סייבר כי מדובר בקבוצת האקרים מאורגנת ע"י מדינה. גורם בכיר: "יהיה המשך למתקפה הזו"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.