17:29 28/05/2017
מבזקים

ערבים הציתו כניסת בית של יהודי בעיר העתיקה בירושלים

דף הבית > אקטואליה וחדשות > גזענות? בחדר היולדות כן, בקיבוצים לא

גזענות? בחדר היולדות כן, בקיבוצים לא

למה כולם מדברים רק על סמוטריץ' ולא מדברים על גזענות שנעשית בחסות החוק?

נתחיל מהשורה התחתונה – סמוטריץ' גזען, אין על זה בכלל ויכוח או דיון. מי שמצעיד בהמות ברחובות כהשוואה לבני אדם, מי שמכליל אוכלוסייה שלמה, מזלזל בתרבות שלה ורואה בה נחותה ממנו – הוא גזען. מי שאשתו אומרת שהיא לא רוצה שרופא ערבי יגע ב"תינוק הקדוש" שלה, גם מגדל משפחה גזענית ויוצר סביבה גזענית. ומי שחושב שזה מסתיים בגזענות כלפי ערבים בלבד טועה.

אבל בזמן שכולם נחרדים מהפרדה גזענית בחדרי היולדות בניגוד לחוק, יש התעלמות מההפרדה גזענית אחרת שנעשית בחסות החוק. וזה קורה בקיבוצים ובמושבים.

בואו נהיה כנים, "ועדות הקבלה" בקיבוצים זאת דרך מכובסת לסינון ושליטה על סוג האוכלוסייה המתקבלת לקיבוצים ולמושבים. אין קריטריונים ברורים, הועדות לא שקופות, עובדות בחשאיות ולא מספקות נימוקים לגבי ההחלטות שהן מקבלות.

ארץ ישראל לעם ישראל? תלוי איפה

למעשה היום אזרחי ישראל מנועים מלגור באזורים מסוימים אלא אם הם עומדים בתנאי הסף של ועדה שלא מחויבת לספק הסברים. כך למעשה באותם קיבוצים קימת אפליה בחסות המדינה, אבל לא רק לערבים. גם לבני עדות המזרח, יוצאי ברית המועצות והעדה האתיופית, משפחות להט"ב ומשפחות חד הוריות יש שלט בלתי נראה של איסור כניסה.

חדר האוכל בקיבוץ חצרים. הכניסה לערבים אסורה? צילום מסך
חדר האוכל בקיבוץ חצרים. הכניסה לערבים אסורה? צילום מסך

ביוני 2015 פורסם כי מזכירות קיבוץ חצרים שבנגב החליטה לא לאפשר לפועלים ערבים לסעוד בחדר האוכל שבקיבוץ, זאת לאחר תלונות של חברי הקיבוץ שטענו כי ילדיהם מפחדים להגיע לחדר האוכל בזמן שהפועלים הערבים סועדים שם.

יש לציין לטובה שלאחר התערבות מספר תושבים שזעמו על המהלך אפשרו לפועלים לסעוד יחד עם חברי הקיבוץ בליווי אדם מלווה.

לא זכור לי שזהבה גלאון או סתיו שפיר כתבו פוסט זועם על הנושא, לא זכורות לי הפגנות של מרצ מול הקיבוץ.

אז תסלחו לי חבריי, אני לא מתרשם ממי שנחרד מהפרדה גזעית באוטובוסים ביו"ש או הפרדת יולדות בחדרי הלידות אבל ממלא פיו מים כשאותה הפרדה ואף חמורה יותר נעשית בחסות החוק, רק משום שהיא נעשית בקיבוצים ובמושבים.

השיח המתחדש בשמאל מדבר על הנושא הזה באומץ רב, רק לא מספיק חזק וברור ובד"כ הוא נעשה בקבוצות קטנות שחלקן נתפסות יותר רדיקליות.

למען ההגינות, צריך גם לומר שמשפחה יהודית לא תתקבל בברכה בישובים ערביים, גם בלי "ועדות קבלה" והדיון על גבולות האינטגרציה. החתירה לדו-קיום בין במגזרים הכ"כ שונים צריכה להיות לא רק הוגנת, אלא גם ריאלית.

צריך לתת יחס לחששות ולאיבה שקיימות בין העמים השונים. לא כל חשש הוא גזענות וצריך לתת לפחדים הלגיטימיים התייחסות, אך לזכור גם שיש אמירות גזעניות שמסתתרות בחסות הפחד.

זועבי. עלה תאנה או סמל לדו-קיום?. צילום: פייסבוק
זועבי. עלה תאנה או סמל לדו-קיום?. צילום: פייסבוק

הצביעות אגב, היא מימין בדיוק כפי שהיא משמאל, מי שמייצג מפלגה שחלק מתכניות הסיפוח שלה כוללות מתן אזרחות לכ-60 אלף פלסטינים צריך לדעת לחיות איתם.

מי שמנפנף באנט חאסכייה ובמוחמד זועבי כסמן לכך שישראל היא מדינה פלורליסטית שמתייחסת לאוכלוסיה הערבית בכבוד ושיוון, לא יכול לעמוד מנגד או להגן בכל דרך על האמירות המחרידות של סמוטריץ'.

ולשורה התחתונה האמיתית, אנחנו מדינה מורכבת, זה חלק מהיופי שלה וגם מהקושי שלה. אני לא רוצה לחיות במדינה שתינוקות נולדים למציאות של הפרדה.

ייתכן ולא נוכל לחיות ביחד באינטגריציה מושלמת, אבל אל תיקחו מאיתנו את הרגעים האנושיים הקטנים האלה, הרגעים שבו נפגשים בני אדם מעולמות כה שונים וחולקים רגע אחד קטן של דו-קיום.

דניאל דיין

דניאל דיין

יו"ר ארגון נושאי הדגל

אולי יעניין אותך גם

משפט לא הוגן. אלאור אזריה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

דחיית הגישור מוכיחה – הצבא רוצה הרשעה מהדהדת | פרשנות

גם השופטים הבינו כי משפט אזריה לא סתם ערער את החברה הישראלית, הוא טלטל את צה"ל ואת הציבור, בגלל שאף אחד לא יכול לראות לוחם מצטיין עומד לדין על חיסול מחבל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.