11:45 18/08/2017
מבזקים
דף הבית > תרבות > ביקורת ספר: הזאב מוול-סטריט

ביקורת ספר: הזאב מוול-סטריט

ספר שמתיימר להציג את עלייתו ונפילתו של הזאב פספסה את העלייה. ממרכז הכלכלה העולמית הפכה ניו יורק למרכז להרס עצמי

העיר ניו-יורק מעוררת מנעד רחב של קונוטציות. ממשפטי מוטיבציה כמו "אם תצליח שם תצליח בכל העולם" ועד לאלכוהול, סמים, והקראש של סקורסזה לעיר ולליאונרדו דיקפריו. אי אפשר לנתק בדימוי התרבותי את ניו-יורק מהיותה מרכז עולמי כלכלי מצד אחד למקום שגורר אנשים לדפוסי הרס עצמי מצד שני.

"הזאב מוול-סטריט" הוא ספר אוטוביוגרפי של הברוקר לשעבר ג'ורדן בלפורט (53). בלפורט החל את דרכו להצלחה פיננסית ולחיי שפע ונהנתנות כשהחל לעבוד בוול-סטריט בשנות השמונים המאוחרות בהיותו בשנות העשרים לחייו. בלפורט השתלב בסביבת עבודה ובחברה בה הפגנת עושר, שימוש בסמים ומין בתשלום הם לא רק המלצה אלא חובה חברתית. נראה שההצלחה, הרווחים המהירים והקלים, הסמים והאלכוהול שיבשו את שיקול דעתו המקצועי, החוקי וגם בחייו האישיים, מה שכמעט הוביל לחורבנו.

עטיפת הספר הזאב מוול סטריט
עטיפת הספר הזאב מוול סטריט

הסיפור טווה אנקדטות שונות מחייו של בלפורט. כך אנו נחשפים לאירועים משמעותיים בחייו של בלפורט, לחוסר האחריות והלקות בשיקול הדעת שלו, וגם להתנהגות ולאופי של הסובבים אותו, כמו חלקי פאזל שמתחברים ויוצרים תמונה ברורה יותר.

על "הזאב מוול-סטריט" קשה לדבר מבלי להתייחס לרומן אחר שעוסק בשנות השמונים בניו-יורק ובעשירים מעולם הפיננסים – “פסיכופת אמריקאי" של ברט איסטון אליס (52). אליס כתב את ספרו בשנות השמונים בסמוך לתקופה שבלפורט נכנס לוול-סטריט, כשההתעשרות מסחר במניות הפכה לבהלה מודרנית לזהב. בלפורט ובייטמן (גיבורו של אליס) לא זהים, העלילות נכתבו בתקופות שונות אך עוסקים באותה תקופה וקיימות הקבלות מסוימות.

ראשית בלפורט ובייטמן (כמספרים) טווים לנו אנקדוטות לעלילה לא שלמה. שניהם אובססיביים לפירוט של ההוד וההדר שמקיפים אותם, מפרטי לבוש ועד חפצים. בלפורט עושה זאת בעידון מסוים ואילו בייטמן כאילו מקריא תכולה או פרטי קטלוג. שניהם נרדפים על ידי החוק. עוד משהו שנראה משותף לשניהם הוא מושג אמריקאי שנקרא "אפלואנזה" – כשאדם עשיר עד כדי כך שהוא לא מסוגל להבין את ההשלכות של מעשיו, מושג ששימש חלק בטיעון משפטי ששמר ילדי עשירים מחוץ לכלא. שניהם מספרים לא אמינים, בייטמן כיוון שהוא הוזה או שקרן ובלפורט כיוון שהוא איש מכירות שאולי מנסה לבנות לעצמו תדמית בין עם עבור עסקיו או עבור ילדיו. גם ווינסטון צ'רצ'יל רצה לכתוב ולהטביע את המורשת שלו בהיסטוריה בעצמו, גם בלפורט יכול.

כשהספר של בלפורט עובד לסרט, אחד הדברים שאפיינו וייחדו את הסרט הוא השימוש המוגזם בניבולי פה. גם בספר עצמו יש לא מעט ניבולי פה. זהו חלק מאופן דיבורן של הדמויות ומוסיף מידת אמינות לדיאלוגים ומסייע בבניית האווירה. עם זאת, פעמים רבות בספרות מתורגמת משהו מתפספס בניבולי פה וכך זה המקרה גם הפעם.

נורית לוינסון שתרגמה את הספר עשתה מאמצים כדי לא לפגום ולא נופלת לטעויות הנפוצות כמו שימוש במילה "מזורגג". למרות זאת עדיין הטונים לא עוברים כמו שצריך. למשל הנטייה של האמריקאים לדרמטיזציה של סיטואציות על ידי קריאות אלוהים לא בהכרח תהיה מובנת לקורא ישראלי. אם תקרא קטע מהתרגום מחוץ להקשר אולי תחשוב שזה ציטוט של דתל"ש בן 17 ולא של אמריקאי מסומם שכמעט גרם לאסון רב נפגעים.

דבר נוסף שמאכזב בספר ועוד יותר בתרגום הוא הדילוג מבלפורט הצעיר המגיע ליום הראשון לעבודה לבלפורט שכבר התעשר ומנהל חברה משלו. הסיבה שזה מאכזב יותר בתרגום כיוון שבכריכה העברית כותרת המשנה היא "הגאון משוק ההון – עלייתו ונפילתו". בניגוד לנפילתו, שהיא למעשה אחת ממוקדי הספר, עלייתו נעדרת מהעלילה.

הספר סוחף, מלא ברגעים משעשעים ומכעיסים. הטון ותיאור הדברים משקף נוסטלגיה דבר שיכול לעורר הזדהות אך גם סלידה מאופן ההתנהגות של בלפורט. מצד שני, בגלל רצונו לגאול את עצמו ותדמיתו בלפורט דואג להשחיל מעט ביקורת עצמית. בלפורט משווק את עצמו, ועושה זאת בהצלחה, הוא הפך למרצה מבוקש ברחבי העולם בנושאי העסקים והמכירות ואף הרצה בישראל השנה דבר שעורר עניין תקשורתי.

הזאב מוול-סטריט, 2009, מודן הוצאה לאור, 92 ש"ח.

דב טרכטמן

דב טרכטמן

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הטרור באונ' בארהב

בצל האנטישמיות: ממשיכים להסביר את ישראל

עמית דרי מ"מילואימניקים בחזית" חזר השבוע לארץ אחרי מסע הרצאות ברחבי ארצות הברית, בעיקר באוניברסיטאות: "החבר'ה שלנו שהיו לפני חודש וחצי בקליפורניה חוו 'שדה קרב'"