1:17 23/09/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > בג"ץ נגד הכשרות: עסק יכול להצהיר על פיקוח ללא תעודה

בג"ץ נגד הכשרות: עסק יכול להצהיר על פיקוח ללא תעודה

בהרכב מורחב קבע ביהמ"ש העליון כי עסק לא יציג "מצג כשרותי" ללא כשרות מהרבנות הראשית, אך רשאי לפרט בכתב סטנדרטים כשרותיים תוך הבהרה כי אין תעודת הכשר

לאחר שביטל את חוק הגיוס החדש ודחה עתירה מ"טעמו של בורא עולם", בג"ץ הכריע היום (ג') בסוגיית הכשרות הפרטית בישראל. בהרכב מורחב בראשות נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת מרים נאור, נקבע פה אחד כי בית עסק לא יוכל להציג "מצג כשרותי" ללא תעודת כשרות מהרבנות הראשית.

בג"ץ דן במתן כשרות פרטית. רב העיר נתניה קלמן בר. צילום: פלאש 90
בג"ץ דן במתן כשרות פרטית. למצולם אין קשר לכתבה. צילום: פלאש 90

יחד עם זאת, דעת הרוב שחלקה על דעת השופטים אליקים רובינשטיין ונועם סולברג, וכללה את הנשיאה נאור והשופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר ואורי שהם, קבעה כי לעסק מותר להציג "מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח של שמירתם" ובלבד שתהיה גם "הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר".

"תכלית החוק מחייבת למנוע מבית אוכל שאינו בעל תעודת הכשר להציג מצג הכולל שימוש במונח 'כשר' על כל הטיותיו. זו בדיוק ההטעיה אותה נועד החוק למנוע", כתבה הנשיאה נאור בפסק הדין. לדבריה, אין לקבל מצב בו "בית אוכל יכול להיכנס באחד משני
שערים בלבד – 'השער הכשר'" שבמפתח לו (תעודת הכשר) אוחזת הרבנות, ו'השער הטרף' שבית האוכל הבא בו ייחשב כלא-כשר בלי קשר לסוג וטיב המזון הנמכר בו". לצורך כל הציעה נאור "שער שלישי" בו יציג בעל העסק "מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו".

"אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר', אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את אמות המידה שעליהן הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתן. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת, יבחר הוא כטוב בעיניו", נימקה הנשיאה.

השופט סולברג אמר כי "תכליתו של החוק היא לוודא כי מוצר המוצג ככשר אכן כשר הוא, וזאת באמצעות הענקת 'מונופול' לרבנות הראשית במתן תעודות הכשר" והוסיף כי "יש להימנע מפתיחתו של 'השער השלישי'".

"בעולמה של כשרות חשיבות רבה נודעת לא רק לשאלת טיבו של המזון המוגש, כי אם גם לשאלות כגון מתי בושל, על ידי מי ובאילו כלים. 'מערכת דיני הכשרות היא מערכת כללים מורכבת', וגם מטעם זה ראה המחוקק ליצור הסדר חוקי מיוחד. בנסיבות אלו, חוששני כי פתיחתו של 'השער השלישי' עלולה לעורר מבוכה רבה בדבר הכשר והלא כשר, החוקי והבלתי חוקי – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו", פירט סולברג.

הרכב בג"ץ שדן בנושא הכשרות. צילום: פלאש 90
הרכב בג"ץ שדן בנושא הכשרות. צילום: פלאש 90

"ספק רב בעיניי אם הצגת מצג אמת בכתב בדבר אופן הפיקוח על שמירתן של אמות המידה שעליהן מקפיד בית האוכל, כפי שמציעה חברתי, מתיישבת עם התוצאה של דחיית העתירה", הוסיף סולברג. "להבדיל מהצגת אמות המידה עצמן, הצגת אופן הפיקוח על שמירתם מחייבת מטבע הדברים התייחסות לגורם המפקח. בכך יש משום הכרה 'דה-פקטו' בסמכותם של גורמים נוספים, זולת הגורמים המוסמכים, לספק תעודות הכשר – ואף זאת בניגוד לרוח החוק ולתכליתו".

לדעתו הצטרף השופט רובינשטיין שאמר כי יש בהצעתה של נאור "מבלי משים, מעין 'מדרון חלקלק' אל מול כוונת המחוקק לענין הונאה בכשרות, אף כי כשלעצמו כנראה ספק רב מאוד אם יואשם בפלילים המונה את רכיבי המזון של מסעדתו".

הרבנות: "יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינה"

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה כי "בית המשפט יצר מבוכה ומכשול גדול לשומרי הכשרות בישראל". עוד נכתב כי "באמצעות פסיקה זו פוגע בית המשפט בצרכן אשר מעוניין לצרוך כשרות ואינו בקיא בכלל הסטנדרטים ההלכתיים. זהו יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל".

"מחובתנו להתריע כי במתן האפשרות לבית העסק להציג את עצמו כשומר על כללי הכשרות מבלי פיקוח ראוי וגוף רגולטורי מוסמך, נפתח פתח להונאות כשרותיות קשות ומורכבות ששום גוף לא יאכוף, אין מי שיערוב לצרכן המזון ש'מצג האמת' מתנהל על פי ההלכה הסדורה והמסורת היהודית", הבהירו ברבנות.

הרב הראשי האשכנזי דוד לאו. צילום: פלאש 90
הרב הראשי האשכנזי דוד לאו. צילום: פלאש 90

הרב הראשי דוד לאו אמר בתגובה לפסק הדין כי "מתן אפשרות לבעל עסק להציג עצמו ככשר בשעה שלמעשה אינו קיבל את כשרות הרבנות הראשית, היא מכשול גדול, וכדברי השופט רובינשטיין בפסק הדין: "מדרון חלקלק אשר עלול להטעות את תכליתו של חוק הונאה בכשרות ובעיקר להטעות את הצרכנים".

"הרבנות הראשית תמשיך לעמוד על המשמר וכגוף האמון על נושאי הכשרות תמשיך לתת את השירות האיכותי והכשר ביותר עבור עם ישראל. בימים אלו מתקיימות ישיבות אינטנסיביות של צוות ההיגוי להסדרת מתווה הכשרות החדש שיתקן את הליקויים שהיו בעבר ויצעיד את עולם הכשרות לדרך המלך", הוסיף.

יו"ר ועדת הרפורמות ויוזמת החוק להפרטת מערך הכשרות, ח"כ רחל עזריה (כולנו), בירכה על פסיקת בג"ץ: "פסק דין זה יאפשר לבעלי עסקים להציג את מה שקורה בעסק שלהם מבחינת תהליך הכנת המזון וייתן פתח לגופי כשרות נוספים לפעול בתחום – זהו עוד צעד בדרך לפירוק מונופול הכשרות. כולם יודעים שמערך הכשרות של הרבנות לא מתפקד ורק פירוק המונופול ופתיחת השוק לתחרות יפתור את הבעיות שיש כיום. אמשיך בקידום החוק להפרטת מערך הכשרות כדי שאזרחי ישראל יוכלו להיות יותר בטוחים בכשרות אותה הם צורכים, עם ישראל רוצה כשרות אך לא רוצה מונופול ולא מוכן לשלם בלי לקבל תמורה".

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הדלקת נרות שבת. צילום: מני הכטמן, פלאש 90

זמני כניסת ראש השנה ויציאת השבת

זמני כניסת ראש השנה וזמני יציאת השבת (כ"ט באלול תשע"ז - ג' בתשרי תשע"ח, 20-23.9.2017)