22:20 29/04/2017
דף הבית > דעות > "אלחי התעקש לעמוד בצומת, לשמור על חיי האזרחים"

"אלחי התעקש לעמוד בצומת, לשמור על חיי האזרחים"

ערב שבת, חברים של אלחי מתקבצים בבית משפחת טהרלב. שרים, צוחקים, בוכים, מספרים על מי שהיה ואיננו

הכרת אותו, שאל אותי הבחור שעצר לי לטרמפ, אחרי שסיפרתי שגם אני נוסע להר הרצל. לא, עניתי. אני נוסע כי הוא אח של חברה של אשתי, בכך הסתכם הקשר ביני ובין החייל שנהרג בפיגוע הדריסה בצומת עפרה.

המהומה החלה כמה שעות לפני כן. דיווח ראשוני בקבוצת העדכונים על פיגוע דריסה בצומת עפרה, אסון, אבל דבר שבשגרה. הפושים עוצרים ופתאום הודעה מאשתי. היה פיגוע?

זה אח של רננה, היא אמרה.

 

אלחי טהרלב הי"ד
אלחי טהרלב הי"ד

*

ערב שבת. חברים של אלחי מתקבצים בבית משפחת טהרלב. שרים, צוחקים, בוכים, מספרים על אלחי. הרב אוהד, אבי המשפחה, מספר על הקשיים שלו להתמודד עם מה שהיה ואיננו. מה האמת, הוא שואל. איפה האמת בכל הסיפור הזה, האם הממשות של אלחי הייתה חזקה יותר כשהיה כאן, או כשהוא כבר איננו כאן? והוא ממשיך ומספר, לא מתבייש להודות שבכה ושלא ישן, הדברים ניכרים. בכלל, הרב אוהד הוא דמות מיוחדת, ורבים מהמנחמים ניחמו אותו על האובדן יותר משהתייחסו לדמותו של אלחי. בסה"כ בן 20 היה, ופועלו של האב הולך לפניו. ובכל זאת, היה כאן משהו, מישהו, שראוי להתאבל עליו. על הממשות שלו.

 

הלווית אלחי טהרלב. צילום: הלל מאיר/TPS
הלווית אלחי טהרלב. צילום: הלל מאיר/TPS

*

פעם אחת נכנסתי לחדר בפנימיה , מספר אחד החברים שלמד איתו במקור חיים שבכפר עציון. הוא שכב עם שני ספרים מעליו, כאילו הוא קורא בשניהם.

"מה אתה עושה עם הספרים?"
– "אני מתלבט איזה אחד מהם לקרוא"
"כמה זמן אתה ככה?"
– "איזה יום היום?"
"אממ… יום רביעי"
– "מה השעה עכשיו?"
"13:00"
– "עשרים דקות אולי"
*

הסיפורים נמשכים. על גיחה שנסתרה מעיני המורים למעיין סמוך לישיבה, על הודעות מרגשות או מצחיקות או עמוקות שכתב. על ההשפעה שלו על הסובבים אותו.

חלק מהחברים משתפים יותר, חלקם באו להיות חלק.

פעם אחת, מספר חבר נוסף, הוא הציע לאלחי לצאת איתו לרכיבה על טרקטורון בשטח באיזור בית שמש. הטרקטורון הורד מהכביש, אבל את אלחי זה לא עניין. אחד החלומות שלו, שנאסרו על ידי הוריו היה לקנות טרקטורון. החבר ראה מרחוק ג'יפים של מג"ב והיה בטוח שהמשטרה עושה מבצע באיזור והוא נלחץ. אלחי, הוא אמר לו, רואה את שני הג'יפים שם? בוא ניסע ביניהם וניתן גז. אחרי שהשניים חמקו מהישג ידיהם של כוחות המשטרה, אלחי נמלא אור וביקש מהחבר שלא לספר לאמא שלו.

אביטל, אימו של אלחי, פרצה בצחוק.

אביטל טהרלב בהלווית בנה אלחי טהרלב הי"ד בהר הרצל. צילום: הלל מאיר/TPS
אביטל טהרלב בהלווית בנה בהר הרצל. צילום: הלל מאיר/TPS

מאוחר יותר סיפרה אביטל שבפעם האחרונה בה הגיע ליישוב, הוא נסע עם אחת המשפחות השכנות. האווירה הייתה מתוחה בשל ויכוח. בשלב מסוים עצרה אם המשפחה את הוויכוח והתנצלה בפני אלחי, בוודאי זה לא נעים. הוא מצידו השיב בחיוך, "למה, אני נהנה מהמשפחתיות".

החברים והמשפחה סיפרו כל אותו הלילה על אלחי, לפחות עד ששעון השבת פיזר את החבורה. הם סיפרו על בחור שובב, על חיוך שהיה מאיר את העולם כולו, על איש אוהב שלום ויוצר שלום. על מי שהיה, ואיננו.
*

ישנו מדרש שאומר שארבעים יום לפני מותו, אדם מרגיש את הצל שלו בורח. הסימנים היו פזורים, אך לא ניתן היה לפרש אותם, אלא אם.

ובאמת, לכל חלל יש איזה סיפור שמלווה את מותו. כל מי שקרוב למשפחה שכולה יודע לספר שהיו סימנים מקדימים כלשהם. זו האמת הזו שתופסת אותך עמוק בקרביים ומצמררת אותך. נגיד העובדה שהספר האחרון שקרא אלחי היה "אם יש גן עדן".

בלוויה סיפר הרב אהוד שכבר בברית המילה של אלחי, הוא ראה בהתנגדות שלו סימן.

"רצה לשמור על חיי האזרחים", אלחי טהרלב הי"ד
"רצה לשמור על חיי האזרחים", אלחי טהרלב הי"ד

"אלחי! צמאה נפשי לאלוקים, לאלחי, אלחיוש שלנו, אני זוכר את הברית שלך. הרב שגר היה הסנדק. לא הסכמת להיעקד, בברית שלך נלחמת בכל הכח, הוא היה חייב לתפוס אותך. כבר אז הרגשתי עמוק בלב שתיעקד".

גדוד 13 של חטיבת גולני עשה קו באיזור עפרה ובית אל. מפקדו של אלחי סיפר כי הוא התעקש לעמוד בצומת עפרה. הוא אמר שהוא רוצה לעשות עבודה משמעותית, שם יוכל לשמור באמת על חיי האזרחים, הסביר.

*
אם יש גן עדן, אלחי בוודאי שם.

אולי יעניין אותך גם

התעקש להיפגש עם ארגוני השמאל הקיצוני. זיגמר. צילום:  פלאש 90

גרמניה מודל 2017: מה הם רוצים מאתנו? | דעה

אחרי פרשת "גבריאל-שוברים שתיקה": יש להביט לגרמניה בלבן של העיניים ולהחזיק אצבעות לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.