14:02 30/04/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > איפה השמאל איבד את ההגיון?

איפה השמאל איבד את ההגיון?

קרה לכם כבר שהתווכחתם עם מישהו ולא הבנתם למה הוא לא משתכנע? למה עדיין יש אנשים שחושבים שאוסלו הצליח והקומוניזם הוא רעיון מצוין? אליזבט רימיני עושה לכם סדר

דרך החשיבה האנושית מתחלקת לשני סוגים – חשיבה לוגית וחשיבה דוֹגמתית. החשיבה הלוגית מתבססת על מעט מאוד דברים מובנים מאליהם והיא שואפת בדרך לוגית למצות את מרב התועלת מכל מצב שהיא באה לנתח.

החשיבה הדוגמתית, לעומת זאת, מבוססת על תמונות, דימויים, אוצר מילים ובמיוחד על אמונות ואידאות שיש לשאוף אליהם בכל מחיר. בחשיבה כזו לא מגיעים למסקנה על-ידי ניתוח עובדות או ניסיון להקיש מהן לדרך היעילה ביותר להשגת המיטב, אלא קובעים מראש את המסקנות ואת דרך הפעולה המבוקשת על בסיס התאמתם לסיסמאות שבבסיס החשיבה הדוגמתית.

 

Filos_segundo_logo
דרך החשיבה האנושית מתחלקת לשני סוגים – חשיבה לוגית וחשיבה דוֹגמתית

 

הדוגמה הקלאסית לחשיבה דוגמתית היא החשיבה הדתית. אדם דתי לא זקוק להסברים מדוע יש לשמור על מצוות דתו ובוודאי שאינו זקוק להוכחה בנכונות האמונות שלו. האמונה היא דרך חייו.

תתפלאו, אבל דת היא לא סוג האמונה היחידה. אפילו אתאיסט מושבע בעצם מחזיק באמונה – האמונה שאין אלוהים. אמונתו זו דוגמתית בדיוק כמו האמונה הדתית. אף אחד מהם לא יכול להוכיח את טענתו באופן הגיוני.

כאן עלי לעצור ולומר כי החלוקה לאנשים שחושבים חשיבה לוגית ולאנשים שחושבים חשיבה דוגמתית היא סכמתית. בכל אדם יש מעט משני הסוגים. אין רק שחור ולבן. אין מודל טהור. יש בעצם רק גוונים שונים של אפור. אפילו אנשים לוגיים לחלוטין עשויים לעיתים לאמץ גישות דוגמתיות מתוך עצלות או נוחות או חוסר ידע מספיק.

אך לצורך נוחות הדיון שלנו נניח כי החלוקה בין אנשים שהחשיבה הלוגית שלטת אצלם לבין אלה שנשלטים על-ידי דוגמות היא ברורה. היישום של התיאוריה הזו על אנשים שהם קצת מזה וקצת מזה יובן מאליו.

הכביש המהיר למבוי סתום

בתחום הפוליטי ניתן למצוא אנשים דוגמטיים גם בימין. כל מי שנקודת המוצא שלו היא דתית, כגון אלו המשמיעים את האמירה לפיה "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לפי תורת ישראל", לא יוכל להשתכנע לוותר אפילו על רבת עמון אם ביום מן הימים זו תיפול לידינו.

אך כפי שאמרתי, דוֹגמות קיימות גם בקרב אנשים לא דתיים. למעשה ריבוי הדוגמות הופכת גם את החשיבה שלהם לדת. כזו היא דת השמאל.

אין שיחה עם איש שמאל שלא עולות בה כמה דוֹגמות. למשל, בתחום המדיני: "שלום עושים עם אויבים", "השלום עדיף על המלחמה", "הכיבוש משחית", "גם למחבלים יש אימא", "גם אנחנו היינו פליטים", וכך הלאה.

לתחום הכלכלי יש מגוון רחב לא פחות של דוגמות: "לכל אדם זכות לבית", "צדק חברתי", "שוויון/פערים", "לחזור למדינת הרווחה", "קפיטליזם חזירי", "הגז הוא של כולם", ועוד.

 

כשדוגמה והגיון נפגשים. צילום: פלאש 90
כשדוגמה והגיון נפגשים. צילום: פלאש 90

 

איש ימין דוגמתי שינהל עימם ויכוח יטען כנגד בשם הדוגמות שלו. בתחום המדיני יאמר כי "הקם להורגך השכם להורגו", ו"אלף אימהות של מחבלים יבכו, ולא אחת שלנו" וכו'. בתחום הכלכלי יטען כי "מס הוא שוד", ו"זכות הקניין" וכו'. מובן מאליו כי וויכוח כזה ייקלע למבוי סתום, כאשר כל צד ייאחז בדוֹגמות שלו.

קיטש פוליטי

הסופר מילן קונדרה קרא לכל הדוגמות הללו "קיטש". ייתכן שעשה זאת משום שרצה להשתמש במונחים מתחום האסתטיקה. בחלק השישי של ספרו "הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום" הוא סוטה מסיפור העלילה העיקרי כדי לתאר את הקיטש הפוליטי המקשר בין אנשי השמאל, שאותו הוא מכנה "המצעד הגדול קדימה". מומלץ לקרוא את הספר, ולהתעכב במיוחד על חלק זה.

מיל קונדרה. צילום: Elisa Cabot
מיל קונדרה. צילום: Elisa Cabot

אדם בעל חשיבה לוגית לא ירד לשורש הוויכוח הנ"ל בין האנשים הדוגמתיים. אדם לוגי בוחן את המציאות באופן עובדתי. הן העובדות ההיסטוריות – שמהן ניתן להסיק מסקנות לגבי יעילותם של צעדים שונים – והן המצב העובדתי של ההווה ועל בסיס זה, תוך הסקת מסקנות לוגיות והשוואה בין התוצאות הצפויות במצבים שונים, יגיע למסקנה.

אדם לוגי אינו חף מטעויות. הוא עלול להתבסס על עובדות לא נכונות, או עובדות חלקיות, או לדלג על שלבים, או סתם לטעות בחשיבה. אבל אם יתמיד בתהליך ויחזור עליו וימשיך ויעמיק בו ויבדוק מחקרים מדעיים מבוססים, הוא צפוי להגיע בסופו של דבר לתוצאה הגיונית.

כמובן, לא כולם יגיעו בדיוק לאותה תוצאה. אולי משום שחלק מהאנשים עשויים לגלות יצירתיות בהצעת הפתרון, אבל באופן בסיסי המסקנות הלוגיות יהיו דומות.

אבל מי שנעול על הדוגמה שהוקנתה לו, יתבונן רק על העתיד, שבו הוא יכול לבנות את המציאות כאוות נפשו.

כל טיעון שמבוסס על המציאות בהווה או על ניסיון העבר יבוטל בעיניו. וכאשר כופים עליהם להתייחס למציאות הם מנתחים אותה באופן "רלטיבי", ועל-פי "נרטיב". אלו שיטות מתוחכמות להלבין שקרים.

כך גם בתחום הכלכלי ניתן להיעזר בניתוח באנשי מקצוע מתחום הכלכלה. יש לשים לב לבחור את הכלכלנים המקצועיים המנתחים מחקרים אמפיריים לאורך שנים, ולא פסאודו-כלכלנים, שהם צרוף של שרלטנות, התבססות על משאלות לב ובעיקר על שאיפות אוטופיות ובלתי-קשורות למציאות.

השגיאה הבלתי-נמנעת של הדוגמה

חשוב להדגיש, אינני טוענת שאנשים בעלי חשיבה דוגמתית אינם יכולים להפעיל את ההגיון. אלא שגם כשהם מפעילים את ההגיון הוא כבול לכללים הנוקשים של הדוגמות. התוצאה היא טשטוש הגבולות בין דעות לבין עובדות, בין משאלת לב לבין מציאות ובין הערכות סובייקטיביות לבין תוצאות מחקר אמפירי.

תוצאה נוספת היא שבמקום להשתמש במדדים מוחלטים ומדויקים, ממציאים מדדים יחסיים ומעוותים, שלפיהם למשל בישראל יש יותר רעב מאשר בניגריה ויותר עוני מאשר במקסיקו.

אני מניחה שהבנתם כבר שאנשים לוגיים בסופו של דבר יגיעו למסקנות ימניות. האם אין אנשים בעלי חשיבה לוגית בשמאל? תתפלאו, אבל יש, או בעיקר – היו מסיבות היסטוריות שלא אכנס אליהם כרגע.

אנשים בשמאל שבאופן בסיסי פועלים וחושבים באופן לוגי, ביום מן הימים לא יכולים יותר להתמודד עם המציאות ונאלצים להסיק מסקנות ולעבור מחנה.

שטייניץ. הובל ימינה על ידי קול הלוגיקה. צילום: פלאש 90
שטייניץ. הובל ימינה על ידי הלוגיקה. צילום: פלאש 90

זה מה שקרה לאנשים כמו הסופר משה שמיר, איש השומר הצעיר במקורו, העיתונאי אמנון לורד שגדל בקיבוץ של השומר הצעיר, שר האנרגיה יובל שטייניץ בעברו פעיל "שלום עכשיו", ועוד רבים. לא רק בארץ.

בארה"ב נזכיר רק את דייויד הורוביץ שהיה פעיל נגד מלחמת וייטנאם ואף שיתף פעולה עם הפנתרים השחורים האמריקנים, והיום הוא מהוגי הדעות הנאו-קונסרבטיבים הבולטים, או נורמן פודהורץ שעשה דרך דומה, ואפילו הנשיא האמריקני השמרן ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, רונלד רייגן, החל את דרכו במפלגה הדמוקרטית, ועבר תהליך התפקחות.

השלכות המחשבה הלוגית

אנשים שיש להם חשיבה לוגית אינם חוששים שאנשים ישמיעו דעות מנוגדות, משום שהם סבורים שכולם מפעילים את ההגיון כמוהם, ולכן הם משוכנעים שבסופו של דבר הדעות המנוגדות לא יכשלו בניסיונן לשכנע את הציבור.

אנשים בעלי חשיבה דוגמתית משוכנעים שכמוהם כולם נסחפים אחר רעיונות ומאמצים אותם בלי בחינה שלהם באופן לוגי וביקורתי לאור עובדות בדוקות. לכן מבחינתם עצם השמעת הרעיונות הללו היא מסוכנת.

כך קרה שלמרות שלפני שנות דור שני העיתונים העיקריים בארץ – מעריב וידיעות אחרונות נוהלו על-ידי אנשי ימין, מן הסתם בעלי חשיבה לוגית, והם לא היססו לגייס לשורותיהם גם אנשים שלא תאמו תמיד את עמדותיהם, אבל מרגע שבראש המערכת הוצב איש שמאל, בעל חשיבה דוגמתית – כפי שכיום מורכבי גופי התקשורת – הם חסמו מיד כל ניסיון להכניס דוגמות שונות משלהם. את התוצאה אנחנו רואים כיום.

זו גם הסיבה שבשמאל רואים בכל ערוץ שידור כמו "ערוץ 20", או עיתון כמו "ישראל היום" סכנה חמורה שיש להילחם בה. אנשים דוגמתיים מאמינים שעצם שמיעתן של דוגמות שונות עלולה להשפיע על אנשים לאמץ אותן. בדיוק כפי שהם נוהגים עם הדוגמות שעליהם הם חונכו. לא עולה כלל על דעתם שאנשים יכולים לקלוט מידע, לנתח אותו באופן לוגי, ולהגיע למסקנה שהוא שגוי, או פשוט לא להסכים עמו.

הפטריוטים. "סכנה לדמוקרטיה"
הפטריוטים. "סכנה לדמוקרטיה"

בכלל זה מפחידה אותם הצגה של עובדות הסותרות את הדוגמות שהם מאמינים בהם. בעיני אנשי שמאל אדוקים הצגה של עובדות אלה היא לא יותר מאשר דמגוגיה מסוכנת. לכן חשוב בעיניהם לכוון את הצגת העובדות באופן שיוביל אך ורק להגעה למסקנות "הנכונות". עוד סיבה מדוע חשוב מבחינתם לשלוט באמצעי התקשורת.

לסיום, כמעט שכחתי את שיטת הפסילה האישית הנודעת. כל מי שאינו דוגל בדוגמות "הנכונות", הוא כמובן "פשיסט", ואם הוא מנסה לשכנע אתכם על-ידי הצגת נימוקים הגיוניים הוא כמובן "דמגוג". לאחרונה גם פותחה שיטה חדשה, לפיה כל מי שאינו אומר את המנטרות הנכונות הוא "מסית". העיקר לא להתמודד עם אתגרי ההגיון.

אליזבט רימיני

אליזבט רימיני

אולי יעניין אותך גם

כוחותינו בזמן המבצע. צילום: דוברות משטרת ישראל

מבצע מעצרים נגד סוחרי נשק וסמים במגזר הערבי

לאחר חודשים של הפעלת סוכן סמוי, יצאה הבוקר (א') משטרת ישראל למבצע מעצרים רחב נגד סוחרים באמצעי לחימה ובסמים בקרב המגזר הערבי. צפו

תגובה אחת

  1. כתבה מאלפת. לפנתיאון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.