12:56 23/08/2017
מבזקים
דף הבית > ספורט > איך יעקב שחר ורוני לוי מעלימים את הכישלון של מכבי חיפה

איך יעקב שחר ורוני לוי מעלימים את הכישלון של מכבי חיפה

בעלים שנהנה מאשראי בלתי מוגבל מהתקשורת ומאמן שמשקיע שעות בשיחות אישיות עם עיתונאים כדי להסיט ממנו את האש אל השחקנים. איך יעקב שחר עושה הכל מלבד מציאת פתרונות למשבר המתמשך של המועדון ואיך רוני לוי שהצליח למכור לכולם שהשתנה עושה הכל כדי לשרוד עונה נוספת למרות הכישלון הגדול

דראפיץ'. לא היה עומד בפרץ (יונתן סינדל, פלאש90)
דראפיץ'. לא היה עומד בפרץ (יונתן סינדל, פלאש90)

תארו לכם שסלובודאן דראפיץ' היה מאמן העונה את מכבי חיפה. האם הוא היה שורד בקבוצה 28 מחזורים עם התוצאות המבישות? האם הוא היה זוכה להנחות מהתקשורת וליחס דומה לזה שרוני לוי מקבל מהתקשורת העונה? ברור שלא.

עכשיו קחו את יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה ותחליפו אותו באלי טביב. האם התקשורת היתה עושה הנחות לטביב? האם התקשורת היתה מתעלמת מהכישלונות של מי שעומד בראש המערכת בשנים האחרונות? האם התקשורת היתה מחפשת את האשמים שמתרוצצים על כר הדשא ומתייחסת בכבוד אל המאמן רוני לוי והבעלים יעקב שחר? ברור שלא.

התקשורת היתה מפרקת את דראפיץ' באותה מידה שהיתה מפרקת את טביב. גם דראפיץ' וגם טביב היו חוטפים מכולם. הלינץ' התקשורתי לא היה נותן להם רגע אחד של נחת.

האם מישהו מהתקשורת היה מפיל את האשמה על ההחמצות של לידור כהן, מישהו מהעיתונאים היה מוצא נחמה בביקורת על עומר אצילי שמחמיץ מול שער ריק או שהתקשורת היתה מבקרת את חוסר הרצינות והמוטיבציה של השחקנים. ברור שלא. העיתונאים אוהבים לומר כי מי שצריך לשלם את המחיר הוא המאמן. במקרה של מכבי חיפה העונה הכלל הזה לא מיושם.

אחרי הכשלונות בשנים האחרונות עם עטר, בנאדו, סטנויביץ ובלבול, החליט יעקב שחר להחזיר את רוני לוי. שנים לא רצה שחר להחזיר את המאמן עד ששכנעו אותו כי המאמן שהביא לו שלוש אליפויות השתנה. שחר החזיר את רוני לוי ולכולם היו תקוות גדולות.

דיברו על חזרה למאבק האליפות, על 30,000 אוהדים בסמי עופר, על קבוצה אטרקטיבית עם זרים איכותיים וישראלים ברמה גבוהה. חיפה מכרה מנויים, הכניסה מיליונים בדיוק כמו בעונה הקודמת בסמי עופר אבל בעצם דבר לא השתנה. בעצם כן.

התקשורת פירקה את עטר עד שפוטר, התקשורת פירקה את בנאדו עד שפוטר, התקשורת פירקה את סטנוייביץ' שפוטר והמינוי התמוה של בלבול הסתיים בדיוק כמו שהחל.

הכישלון של רוני לוי גדול הרבה יותר מקודמיו ששילמו את מחיר הכישלון והלכו הביתה. לוי קיבל תקציב ענק של 80 מיליון שקל, לוי קיבל יד חופשית יותר מקודמיו בבחירת הסגל, ללוי יכולות מקצועיות טובות יותר מקודמיו.

בקיצור, מכבי חיפה שהביאה מאמן מוערך עם קבלות, כזה שהיה ברור לרבים כי יחזיר את מכבי חיפה לימיה הטובים, תאפשר לשחר לחייך ולאוהדים להמשיך למלא את סמי עופר ולחגוג בטירוף את חזרתה של הקבוצה למאבק האליפות.

אבל זה לא קרה. כבר במחזור הראשון היה ברור שהמכונה של רוני לוי לא עובדת. מהשריקה הראשונה ניתן היה לראות כי לרוני לוי יש רכב מפואר, עם סמל של יגואר, אותו מייבא הבוס שחר, אבל עם מנוע של סוסיתא.

רוני לוי בנה את הקבוצה בדיוק כמו שקודמיו בנו. בנייה לקויה על קרקע מזוהמת. כולם נכשלו. גם לוי. גם לוי נפל במלכודת של עצמו. הוא בנה קבוצה לא מאוזנת, קבוצה עם שחקנים לא מחויבים מספיק, קבוצה עם זרים שלא מתאימים למועדון גדול כמו חיפה. רוני לוי לא הצליח לעלות על הבעיה הקריטית של הקבוצה. הגנה חלשה עם שחקנים מוגבלים.

המאמן הוותיק והמוערך נפל בבניית החלק האחורי. למזלו הוא קיבל בירושה את השוער סטויקוביץ' שהציל אותו מבושות גדולות יותר העונה אבל ככל שהקבוצה של לוי קרסה גם השוער הפגין יכולת דומה לחבריו ואיבד את הכיוון. עם תקציב של 80 מיליון שקל מכבי חיפה מרוחקת 28 נקודות מהמקום הראשון. פער בלתי נתפס.

אם מישהו היה אומר היה אומר בתחילת העונה כי עוזרו של לוי בעבר, דראפיץ', עם קבוצה כמו בית״ר ירושלים תהיה במקום השלישי עם פער של 16 נקודות היו בטוחים שהבחור חי על כדורים. הבעיה של רוני לוי חמורה הרבה יותר.

מעבר לעובדה שחיפה לא היתה גורם במאבק האליפות לרגע, הקבוצה מציגה כדורגל חלש, נטול ברק, מוטיבציה ואטרקטיביות. פעם, כאשר יעקב שחר היה מגיע לאסיפה במועדון, השחקנים היו מגיעים לאימון עם קסדה ושכפץ. הקירות היו רועדים ששחר נכנס עצבני לחדר ההלבשה. היום, השחקנים אדישים לא נבהלים ולא מגיעים עם ציוד הגנה. ההרתעה נעלמה.

איך רוני לוי עבד על יעקב שחר

רוני לוי, נכשל (Yonatan Sindel/Flash90)
רוני לוי, נכשל (Yonatan Sindel/Flash90)

יעקב שחר נכשל בשנים האחרונות בבחירת המאמנים ובבחירת השחקנים. הוא שילם מעל 10 מיליון דולר רק בארבע השנים האחרונות על מאמנים ושחקנים כושלים. שחר לא רוצה לחקות את מכבי תל אביב ולא הביא מנהל מקצועי. זכותו.

הבעיה היא שהוא לא לומד מטעויות. הוא ממנה מאמנים לא מתאימים, הוא ואנשיו מתערבים בסגל הקבוצה, הוא לפעמים רוכש שחקנים כדי לסייע למועדונים שבמצוקה, הוא עושה הכל מלבד קבלת החלטות מקצועיות נטו.

שחר לא חייב למנות מנהל מקצועי כמו מכבי תל אביב. הוא לא חייב לחפש את הקרויף הבא, הוא כן חייב למנות מאמן. אחד שיהיה מקצוען, כזה שיהיה מוערך אבל לא אצל התקשורת, מאמן בלי פוזות, בלי אגו, בלי רקע של נקמנות אישית ובלי הרבה דאווין. פשוט מאמן. ברק בכר למשל. בכר היה רץ אליו ברגל מקרית שמונה לחיפה.

אבל שחר הלך על רוני לוי. למה? כי מכרו לו במהלך השנה האחרונה שרוני לוי השתנה. אותו שחר שגורס כי אדם בגיל 50 לא משתנה אכל את הסיפור שמכרו לו. רוני לוי עבר את גיל החמישים והוא כמובן לא השתנה. בטח לא לטובה.

רוני לוי הגיע למכבי חיפה עם הרבה דעות קדומות. הרבה באשמתו. שעות רבות של שיחות עם עיתונאים, חלקן אל תוך הלילה עוד לפני המינוי הרשמי שלו פגעו בו קשות. לוי נפגש עם עיתונאים המסקרים את המועדון שוחח עימם בטלפון וכל אחד אמר לו מה שהוא רצה להשמיע. כל אחד והאינטרס שלו, כל אחד והחמולה שלו. כשרוני לוי נחת במועדון הוא שיחק אותה שריף. אלי גוטמן נהנה כל השנים מהתואר ״הגרמני״ למרות שהוא רך כמו חמאה. הכל עניין של סטיגמות ולוי נהנה רק מסטיגמה.

רוני לוי בצעד הראשון שלו שנכנס לחדר ההלבשה נישק את המזוזה כדי לתת לשחקנים להבין שהוא אלוהים וכולם המשרתים שלו. הוא נתן ליוסי בניון יחס של שחקן שעלה מהנוער.

הוא פגע באלירן עטר באימונים בהעלבות שוב ושוב למרות שהוא ידע שעטר נמצא אצלו בירושה עם חוזה כבד והחלוץ סובל מפתיל קצר מאוד שלא צריך הרבה ברקים ורעמים כדי שיהיה לו קצר במערכת. את עטר הביאו בתקופה של בלבול בחלון העברות. בלבול ידע להתנהל איתו. לתת את הכבוד המגיע לו ולקבל ממנו תמורה במגרש.

רוני לוי רצה להוכיח לכולם מי הגבר במכבי חיפה. לוי היה שחקן, שחקן מצוין. הוא שכח דבר או שניים מהמנטליות של השחקנים. גם של העיתונאים. הוא דיבר עם שחקנים על שחקנים אחרים, הוא דיבר וביקר שחקנים בשיחות עם עיתונאים הקרובים אליו והוא עשה הכל כדי לפגוע במרקם החברתי העדין בקבוצה.

הוא העדיף להתייחס לבניון כאל עוד שחקן. התגובה הגיעה במזומן ובגדול. בניון לימד את לוי שיעור מאלף איך הנקמה בפרהסיה כואבת מאוד ומסוגלת מעוצמתה לפגוע ביוקרתו של המאמן.

כאשר רוני לוי כבר ניסה לשנות את התנהגותו ולהתרכך עם הכוכבים ושאר השחקנים זה כבר היה מאוחר. הקבוצה היתה מפורקת מקצועית. השחקנים הגיעו לאימונים שבורים ולא נתנו את הכל לא למען המאמן ולא למען הקבוצה.

תקשורת מגויסת

והתקשורת? איפה בדיוק הסיקור ההוגן על כישלונם של שחר ולוי. המאמן המשיך בשיחות ליליות עם עיתונאים להסביר שהוא לא אשם. הוא סיפר ושכנע שהמאמנים הקודמים הרסו את המועדון, הוא סיפר ושכנע שיש שחקנים שהוא לא היה מביא למכבי חיפה, הוא המשיך ושכנע שהוא היה עושה דברים אחרת.

אז איפה העיתונאים שיגידו לכולם איפה בדיוק היה המאמן לוי? הרי הביאו אותך לתקן, לשנות לשפר. הביאו אותך בגלל הקבלות שיש לך. הביאו אותך בגלל שהבטחת שהשתנית. אם התערבו לך בסגל למה לא דפקת על השולחן? למה לא קמת והתפטרת? ואם בכלל לא התערבו בעניינים המקצועיים וכל ההחלטות של המאמן אז הכישלון של רוני לוי העונה פשוט ענק.

נחזור לדראפיץ'. מישהו בתקשורת נתן לו סיכוי? מישהו באמת האמין שדראפיץ' חסר הניסיון וצבא העיתונאים יחזיק מעמד עם המנג'ר אלי טביב או האוהדים המופרעים של בית״ר? ברור שלא.

תארו לכם את דראפיץ' במכבי חיפה. מה היה עובר עליו מבחינה תקשורתית? שלא נדע. אז אותם כתבים שהצמידו את הסלולרי לאוזן במשך שבועות ולילות ארוכים בשיחות עם רוני לוי, אותם כתבים שקיבלו ממנו ידיעות על שחקנים ישראלים שהוא רוצה או על זר שאמור לנחות עושים לו הנחה. הנחה שמזכירה את מבצעי ההנחות בלונדון בחג המולד. הנחה אמתית.

התקשורת מציירת תמונה שהשחקנים הם הבעיה במכבי חיפה העונה. הם מבקרים את היכולת החלשה של עזרא, את עייפות החומר של משומר, את חוסר המחויבות של טוואטחה, את החסרונות של קינן ואת הזרים החלשים. וכן, גם את השיגעון של עטר ומה לא. כולם אשמים, כולם הבעיה של מכבי חיפה רק לא המאמן. בעצם גם השופטים לפעמים חטפו על הראש מצבא העיתונאים הצמוד של רוני לוי.

אוהדי חיפה. לא יכולים להיות מרוצים. (צילום: יונתם סינדל, פלאש 90)
אוהדי חיפה. לא יכולים להיות מרוצים. (צילום: יונתם סינדל, פלאש 90)

אף מאמן אחר לא היה שורד במכבי חיפה עם תוצאות עלובות כאלה העונה. בינתיים שחר מאמין בו. לפחות כלפי חוץ. קל לו יותר להאמין בו כאשר התקשורת לא דורשת את ראשו.

ויעקב שחר? איך התקשורת כל כך אוהבת לפנק אותו, לפרגן לו, להמעיט מעוצמת הכישלונות שלו בשנים האחרונות. ואיך בדיוק עושים את זה? מנהלת הליגה וההתאחדות לכדורגל הם סיבה מספיק טובה לברוח מהמחדל של שחר במכבי חיפה.

שחר, ראוי לציין, הוא אחד מעמודי התווך של הכדורגל הישראלי במשך שלושה עשורים. יש לו זכויות רבות ומעמד מיוחד אותו רכש לרוב בצדק. אבל, גם לאדם עם זכויות רבות יש נפילות לפעמים וחובה לבקר אותו בדיוק כמו שהתקשורת מבקרת כל אדם אחר.

שחר מצא את הדרך להסיט את הלהבות ממנו במכבי חיפה. בתי הדין הענישו את בית״ר ירושלים בעונש רדיוס? טביב מאיים לא להופיע למשחק ושחר מצטרף לקמפיין התקשורת. להקת המעודדים של רוני לוי לקחה הפוגה קלה לטובת הקמפיין של שחר עם טביב בסיוע ארטילריה עיתונאית מירושלים. קואליציה למבצע שהסתיים בכישלון רב.

והתקשורת? מדווחת על ניצחון ענק של שחר שהחליט לבטל את עונשי הרדיוס מעולמנו. כאילו שחר הוא ההתאחדות, ועדת התקנון, הנהלת ההתאחדות, יו״ר ההתאחדות. אפילו האסיפה הכללית.

מה זה חשוב שהעיתונאים, סליחה, החיילים של שחר לא בקיאים בתקנון, לא מכירים את סמכויותיה המוגבלות של מנהלת הליגה, העיקר שהכותרת היא שחר יסדר, שחר ישנה סדרי עולם. ומכבי חיפה?

מה זה משנה, בימים אלה ששחר עסוק וטרוד בענייני פתרון של עונשי הרדיוס, של שינוי מבנה הליגות, של חלוקת כספים חדשה לקבוצות, רוני לוי כבר דואג להרים עוד כמה שיחות טלפון כדי לוודא שהחברים בתקשורת דואגים להנמיך את הלהבות כאשר הבית בוער.

מאמן אחר במכבי חיפה שהקבוצה שלו היה מושפלת ומובסת בתוצאה של 0-3 נגד הפועל רעננה היה מתפטר לבד רק מהפחד של שחר, האוהדים והשחיטה בתקשורת. רוני לוי עבר את התבוסה לרעננה. הוא שרד אותו כרגיל. התקשורת פיזרה את האשמה. רוני לוי יצא בזול. גם שחר עדין עם המאמן שלו. גם הבוס מיישר קו עם התקשורת.

ברקת ושירצקי כבר היו במשחק הזה

תראו מה קרה לקבוצה של איזי שירצקי כאשר הוא החליט שהוא הולך לנהל את נושא בחירת המאמנים לנבחרות ישראל. שירצקי שכח שיש לו קבוצת כדורגל בקרית שמונה והחל לעסוק בסוגיית עתיד מאמני הנבחרות. עופר עיני, יו״ר ההתאחדות, נתן לו לעסוק בזה בלי להפריע לו.

גם התקשורת נתנה לשירצקי כבוד ובמה עד שכולם הבינו שהסמכויות של שירצקי במינוי מאמנים מתחילות ונגמרות בתקשורת. ברדיו ובטלוויזיה שירצקי יכול היה למנות את מי שרק רצה לנבחרות ישראל. בפועל, כל המינויים היו ויהיו של עיני בלבד, בדיוק כמו שהיה תמיד. יו״ר ההתאחדות מחליט ומעביר את כל ההחלטות הגדולות שהוא רוצה. תמיד.

עכשיו, כאשר הבית של שירצקי בקרית שמונה בוער, מצא שירצקי זמן לשלוח מכתב חריף לעופר עיני על התפטרותו מהנהלת ההתאחדות לכדורגל.

תראו מה קרה לקבוצה של אלונה ברקת העונה. בשנים האחרונות ברקת עסקה רבות בענייני ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגה והקבוצה שהיא השקיעה בה עשרות מיליוני שקלים כשלה.

העונה ברקת משקיעה את מירב זמנה בהפועל באר שבע וקולה לא נשמע בכלל בענייני ההתאחדות והמנהלת והקבוצה שלה במקום הראשון בעונה הגדולה ביותר של המועדון מאז האליפויות בשנות השבעים.

ושחר? כמו שירצקי, כאשר הבית שלו בוער, הוא יוצא החוצה בניסיון להציל את כל העולם.

שחר מאמין שהבעיה של הכדורגל הישראלי היא משחקי הרדיוס. שחר גם מאמין שעם ליגה קטנה יותר בלי הקבוצות הקטנות מהפריפריה, הכדורגל יהיה טוב יותר. שחר באמת מאמין שהוא מותג חזק יותר ממנהלת הליגה וההתאחדות לכדורגל.

התקשורת עוזרת לו. התקשורת נותנת לו להרגיש שהוא מעל כולם. במכבי חיפה שחר יכול להגביה קרן ולרוץ לנגוח. במנהלת הליגה הוא יכול להכתיב לא רק מדיניות אלא גם החלטות.

הבעיה היא, שבהתאחדות לכדורגל לא יושב חסון. גם לא באומן. יושב שם עיני. ובינתיים כהרגלו הוא יושב בשקט. הוא נותן לכולם לקשקש, לברבר, להרגיש שהם מובילים, הם מנווטים, הם מחליטים הם הכל. עיני יודע שכל שינוי תקנון, כל החלטה שקשורה לכדורגל הישראלי תהיה על שולחן שהוא יושב בראשו.

מנהלת הליגה יכולה לתאם עם זכייניות השידור את מועדי המשחקים ולאשר לקבוצות לקיים טקס או דקת דומייה חלילה. במנהלת דווקא מודעים לסמכויות שלהם ומכירים במגבלות שלהם.

שחר, בסיוע התקשורת, מנצל את חוסר ההבנה של העיתונאים וביחס המיוחד שהוא זוכה מהם כדי לנסות לשנות את המציאות, כאילו שהמנהלת מעל ההתאחדות. הבעיה של יעקב שחר ורוני לוי היא, כמו תמיד, שהמציאות חזקה מכל דימיון. גם תקשורת מגויסת לא יכולה להעלים את הכישלון הענק של מכבי חיפה העונה. הטבלה לא משקרת.

‫משה בוקר‬‎

‫משה בוקר‬‎

משה בוקר, 51, 30 שנה עיתונאי בקבוצת הארץ, 10 שנים בערוץ 2,
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הפעם זה לא הספיק. וואקמה מול מריבור, הערב. צילום: עמוד הפייסבוק של מאריבור

החלום ושברו: הפועל ב"ש הודחה מפלייאוף ליגת האלופות

האלופה הישראלית הודחה בשנה השנייה ברציפות בשלב פלייאוף מוקדמות ליגת האלופות אחרי הפסד 1:0 למריבור בסלובניה. ב"ש תסתפק בהשתתפות בליגה האירופית